הערות על אנימיזם, פולקלור או דת: מערב מול מזרח

קומוניזם, כיצירה של המערב, מקורו בהוגים קדומים יותר משום שיסודו העמוק מתמקד בחקר עמים ותרבויות עתיקות. למרות שהוא מנסה לשלב את עצמו בהבנות חדשות של ההיסטוריה שבהן הדת כבר לא מופיעה כאלמנט משלב, אלא כפרקטיקות קהילתיות של עמים פרימיטיביים, אשר לאחר מכן מיושמות על הישגי המדע והטכנולוגיה של האנושות. הערות אלה מחזירות את מושג הקומוניזם למקורותיו האפריקאיים, שם אנשים עדיין חיים בסולידריות שאינה מכירה במוסד, ומשיגים חיים הרמוניים ושלווים הראויים לחברה מתקדמת עם מדע וטכנולוגיה. עם האמור לעיל, אני רק רוצה להסביר את ההנחות המוקדמות של מלקולם אקס ומרטין לותר קינג, אך ללא ספק מחשבה זו מוצאת את ביטויה המרבי אצל מרקוס גארווי, עם הצעתו לקומוניזם אפריקאי פרימיטיבי, שהוא כמעט כמו מנזר ימי-ביניימי גדול שבו סימנים הם צורות האינטראקציה, כמו הלווייתן של תומס הובס. הפחד מהאחר ייצור את מערכת התפיסה שבה מילים יהיו מיותרות באותה חברה קומוניסטית שבה רק האינטואיציה שולטת והדתות נמצאות בסימביוזה, בנוכחות כל הרוחניות והערבויות, כך שכל אדם יתפתח מרוחניותו, ובכך יגשים את חלומו הגדול של מרקס. נושאים אלה הם פיתוח ספר הפרשנויות לקריאות התנ"ך.